אסטרטגיה של גירושין

         

 

להתגרש או לא להתגרש הסכם גירושין נכון יחסים אלימים בעת גירושין
עצירת הליכי גירושין גירושין – ההליכים ופשרם גירושין חבריים – הייתכן?
הסכם שלום בית/גירושין ילדים בעת גירושין ניסוח הסכם גירושין.
אסטרטגית גירושין מזונות אישה בהליכי גירושין גירושין - הצעדים הראשונים
תביעת גירושין או משא ומתן מזונות ילדים בהליכי גירושין סעדים זמניים בהליכי גירושין
איך לבחור עורך דין? כיצד מתחלק הרכוש? המלצות
מלכודות בהליכי גירושין כתובה - זכות ששווה כסף. |
זכויות נסתרות בעת גירושין משמורת על ילדים והסדרי ראיה

 

הכל על מזונות אישה בהליכי גירושין

 

זכאות אישה למזונות

כל עוד בני הזוג נשואים אישה זכאית למזונות מבעלה. עם זאת, התנהגויות מסוימות של האישה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה. מצד שני, שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרור סרבנות גט מצד הבעל והתארכות הליכי הגירושין.

 

מהם הכללים לקביעת גובה החיוב במזונות?

חיוב בעל במזונות אישתו כולל את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות אחזקת בית, נסיעות, עוזרת, אחזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו'.

זכות האישה למזונות מגולמת בדיני ישראל בעקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו". האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם היא באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל אינו יכול לדרוש ממנה, כי תחזור לחיות ברמה שלפני הנישואין, אלא אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים עבורה רמת חיים טובה יותר. היות והאישה "עולה עמו", היא זכאית תמיד לקבל את מזונותיה לפי עושרו. אם מצב הבעל קשה, עדיין זכאית האישה, לכל הפחות, לאותה רמת חיים לה הייתה רגילה בטרם נישואיה. מכאן, הביטוי "ואינה יורדת עמו". גם בעל שירד מנכסיו, נדרש להקפיד על רמת החיים של אישתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה, ולכל הפחות, לרמת החיים לה הייתה מורגלת בטרם נישואיה. השיקול העיקרי בקביעת גובה המזונות הוא, יכולתו הכלכלית של הבעל ורמת החיים בה הוא חי. יכולתו הכלכלית של הבעל נגזרת מכושר השתכרותו הפוטנציאלי, בצירוף הכנסותיו מרכוש.

 

עד איזה שלב זכאית האישה למזונות?

בעל מחויב במזונות אישה כל עוד הם נשואים. ישנם מקרים, בהם בעל מתחייב לשלם לגרושתו "מזונות גרושה", גם לאחר הגט. מדובר במקרים נדירים בלבד, שכן אין חובה כזאת על פי דין.

 

אישה עובדת - האם יש לכך השפעה על גובה חיוב הבעל במזונות?

כתוצאה מקשר הנישואין, רוכש הבעל זכות להכנסות האישה מעבודה ("מעשה ידיה"). בתמורה, חייב הבעל לפרנס את אישתו כל עוד הם נשואים. ניתן לקזז בין המזונות המגיעים לאישה, לבין זכות הבעל להכנסות האישה מעבודתה.

האישה יכולה לאמר, "אינני רוצה מזונות ממך, ואינני רוצה לתת לך את הכנסתי". המדובר, בדרך כלל, במקרים בהם האישה משתכרת סכומים העולים על הסכומים הנחוצים לה לפרנסתה.

 

האם בעל יכול להכריח את אשתו להתחיל לעבוד בכדי שיקבל פטור ממזונות?

בעל אינו רשאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד בכדי לפטור עצמו מחובת מזונות. על פי דין תורה, אין חשיבות ליכולת האישה לעבוד, וסירובה לצאת לעבוד לרוב לא יפגע בזכויותיה.

 

עזיבה מכוונת של אישה את מקום עבודתה בכדי לקבל מזונות  

במקרה שבית הדין הרבני יתרשם שמדובר במקרה של עזיבה מכוונת של מקום העבודה למטרת קבלת מזונות, הוא עלול לקזז משיעור המזונות את שווי ההשתכרות לפני הפסקת העבודה. על האישה לקחת בחשבון, כי במקרים רבים, עזיבת מקום העבודה כרוכה באובדן זכויות סוציאליות, קושי במציאת מקום עבודה חילופי בעתיד וכיו"ב, ועל כן אישה המתפטרת לצורכי גירושין עלולה לצאת בהפסד.

אישה שעבדה באופן קבוע במהלך הנישואין, והפסיקה את עבודתה לקראת גירושין, ניתן לשלול ממנה מזונות, משום שיש לה יכולת לעבוד. יש לזכור, כי מדובר בחריג אשר מופעל רק במקרים בהם מתגלה חוסר תום לב, ומוכח כי האישה הפסיקה לעבוד במתכוון לצורך הליכי גירושין.

 

האם לעובדה שהאישה בעלת רכוש יש השפעה על גובה המזונות?

במידה ולאישה יש דירה בבעלותה, או תוכניות חיסכון, או כל רכוש אחר, אין בכך בכדי להשפיע על קביעת גובה המזונות, שכן אין עליה חובה לממש רכוש על מנת לכלכל עצמה. אולם, הכנסות שיש לה מאותו רכוש, דוגמת דמי שכירות מדירה או ריבית מחסכונות, בהחלט ילקחו בחשבון לעניין קביעת גובה המזונות, אם הדיון יערך בבית הדין הרבני. בבית המשפט לענייני משפחה, יהיו מקרים בהם יפסקו מזונות לאישה, תוך התעלמות מרווחים שמניבים נכסיה. יש אפוא, יתרון לאישה למהר ולהגיש את תביעתה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה, לפני שהבעל יכרוך את נושא מזונותיה בבית הדין הרבני. אם הבעל מקדים את האישה ומגיש "תביעה כרוכה" כדין לבית הדין הרבני, יש להניח, כי רווחים מנכסיה יילקחו בחשבון לעניין מזונותיה, בעוד שאם האישה הקדימה את הבעל, והגישה תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, קיים סיכוי שיפסקו לה מזונות תוך התעלמות מהכנסותיה מנכסים שבבעלותה.

 

האם אישה שבגדה בבעלה מאבדת את זכותה למזונות?

אישה אשר בגדה בבעלה ("זנתה תחתיו") מאבדת זכותה למזונות. נדרשות ראיות כבדות משקל לקיום בגידה. במקרים רבים, אין די אפילו בהודאת האישה, שכן קיים חשש, שהיא מודה על מנת להתגרש במהירות. המטרה של שלילת המזונות היא, להוביל במקרים אלה לגט מהיר. בית המשפט לענייני משפחה ידרוש ראיות כבדות משקל על מנת לשלול מזונות, ולא יסתפק בעדותו של עד אחד (החוקר הפרטי). בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי שלילת מזונות מאישה, בנסיבות כאמור, פוגעת בעקרון השוויון.

 

עילה לשלילת מזונות - אשה שמסכלת את קיום מצוות הדת

אישה שמביאה את בעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת, והבעל הזהירה, והיא המשיכה בהתנהגותה, עלולה לאבד את זכאותה למזונות בהתקיים שני תנאים מצטברים:

1.         על הבעל להוכיח כי האישה פעלה במכוון- טעות בתום לב אינה מספקת.

2.         הבעל אינו יכול לטעון שהאישה מכשילה אותו, אם הוא עצמו רגיל לעבור עבירות כאלו- למשל, בעל אשר אוכל בשר חזיר באופן קבוע, לא יוכל לטעון כנגד אשתו, שאינה טורחת להדליק נרות שבת. הבעל חייב לשכנע, שהוא אינו יכול לסבול את התנהגותה, וכי הדבר מהווה הפרעה קשה לחיי הנישואין של בני הזוג. אם התנהגות האישה לא הפריעה לבעל במהלך הנישואין, לא תתקבל טענה זו כאשר היא מועלית, לראשונה, על רקע סכסוך הגירושין.

 

האם אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה מסתכנת בשלילת מזונות?

"מורדת" היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. קיימים שני סוגים של מורדת. הראשון, אישה המסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו. השני, מקרים בהם לאישה יש טענה אמיתית, המצדיקה התנהגותה.

כעקרון, התנהגות האישה בשני המקרים שוללת את זכאותה למזונות מהבעל, שכן אין היא חיה עמו, ואינה מקיימת את חובות הנישואין. יחד עם זאת, במידה והאישה נשארת בבית ומסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק, קיימת אפשרות לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה.

קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש את תביעתו קודם. אם האישה הקדימה והגישה את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, קיים סיכוי גבוה יותר שבית המשפט ימצא הצדקה בסירובה לקיים יחסי מין, ויפסוק לה מזונות חרף סירובה. מאידך, סביר להניח, שבית הדין הרבני יבדוק לעומק את שאלת ההצדקה לסירוב, ובמקרים רבים לא יפסוק לה מזונות.

 

אישה עוזבת את הבית האם זו עילה לשלילת מזונות?

זכותה של האישה למזונות אינה נפגעת אם הבעל עוזב את הבית. לעומת זאת אם האישה עוזבת את הבית, קיים סיכוי שתפגע זכותה. אישה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה. השאלה, מהי סיבה מוצדקת, נבחנת בכל מקרה לגופו. אם האישה עוזבת את הבית בשל אלימות הבעל, או בשל יחס משפיל ומבזה מצדו, הוא חייב לפרנסה. אישה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר, בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה.

 

"מזונות מדין מעוכבת" – סירוב למתן גט

בסמכותו של בית הדין הרבני לתת פסק דין המחייב בעל או אישה להתגרש, אולם אין בכוחו של פסק הדין לכשעצמו בכדי להפקיע את קשר הנישואין בין בני הזוג. כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו, ניתן לחייבו במזונותיה מכוח העובדה שהוא מעכב אותה מלהינשא לאחר ("מזונות מעוכבת"). הבעל מאבד את זכותו להכנסות האישה, ואינו יכול לקזזן מסכום המזונות המגיעים לה. במקרים מסוימים, ניתן להשיג "מזונות מעוכבת" בסכומים גבוהים ביותר ובאמצעותם להגביר את הלחץ הכלכלי על הבעל עד שיאלץ להתגרש.

 

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני? לאן להגיש את תביעתי?

האישה יכולה להגיש את תביעתה למזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם, בעל אשר יקדים את אישתו ויגיש תביעה לגירושין, אליה יכרוך כדין את נושא מזונותיה, ימנע מהאישה את האפשרות להגיש תביעתה בבית המשפט לענייני משפחה. לאישה מומלץ, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למזונותיה, שם הקריטריונים לזכאות גמישים יותר, והסכומים הנפסקים, בדרך כלל, גבוהים יותר.

 

מזונות האישה- סיכום

כפי שראיתם, בקביעת הזכאות וגובה המזונות נלקחים בחשבון : רמת השתכרותם של בני הזוג, רמת החיים אליה הורגלה האישה בנישואין, הפירות שמניבים נכסי האישה, רמת החיים שהבעל מרשה לעצמו, קיומן של עילות שיש בהן בכדי לשלול זכאות האישה למשל עזיבת הבית, מורדת, בגידה ועילות הקשורות בבעל דוגמת סירוב לתת גט. במציאות, טווח השיקולים רחב יותר, והשילוב בין המצבים מורכב. נראה, כי הגשת תביעת מזונות, ללא שיקול מעמיק, עלולה להתגלות כבומרנג