אסטרטגיה של גירושין

         

 
להתגרש או לא להתגרש הסכם גירושין נכון יחסים אלימים בעת גירושין
עצירת הליכי גירושין גירושין – ההליכים ופשרם גירושין חבריים – הייתכן?
הסכם שלום בית/גירושין ילדים בעת גירושין ניסוח הסכם גירושין.
אסטרטגית גירושין מזונות אישה בהליכי גירושין גירושין - הצעדים הראשונים
תביעת גירושין או משא ומתן מזונות ילדים בהליכי גירושין סעדים זמניים בהליכי גירושין
איך לבחור עורך דין? כיצד מתחלק הרכוש? המלצות
מלכודות בהליכי גירושין כתובה - זכות ששווה כסף. |
זכויות נסתרות בעת גירושין משמורת על ילדים והסדרי ראיה

 

הכל על מזונות ילדים בהליכי גירושין

 

 

כללים מנחים בקביעת גובה המזונות

גובה המזונות לרב הוא עניין שבמחלוקת, במקרים הנדירים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג ביחס לגובה המזונות, מגיעים הצדדים להסכם לפיו סכום המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שהילד יגיע לגיל 18, ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מהסכום המוסכם. בהעדר הסכמה, חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. על אב יהודי חלים דיני ישראל. בדיני ישראל קיימים שני "מעגלים" של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:

1.      מעגל של "צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד.

2.      מעגל של צרכים נוספים מ"דין צדקה" בהם נושאים ההורים יחדיו.

 

דיני ישראל מטילים חבות מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, מה שמכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד.

בין הגילים 15-6 נדרשת השתתפות האם. אמנם בצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים. קיימת נטייה להטיל מעט יותר על האב, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לזה, כמובן, ערך כלכלי.

מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מ"דין צדקה" בלבד שכן, תאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.

קיימים הבדלים רבים בישום כללים אלו בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, שתוצאתם היא שבית הדין הרבני נוטה לפסוק סכומי מזונות נמוכים מהסכומים הנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

 

האב נושא לבדו באופן מוחלט בצרכי הילדים ההכרחיים

המדובר בצרכים בסיסיים של קיום, אותם צרכים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים. צרכים אלה זהים לעשיר ולעני. הם כוללים מזון, ביגוד, הנעלה ומדור לקטין. גובהם של צרכים הכרחיים אלה עומד כיום על סכום של כ- 1200 ₪ לחודש לכל ילד. לצרכים אלו עשויים (או עלולים – תלוי בנקודת המבט...) להתווסף צרכים ספציפיים כמו: הוצאות רפואיות, שעורי כינור או תלמוד, טיפולים נפשיים וכיו"ב.

 

הוצאות ילדים המוטלות על ההורים בחלקים שווים

הוצאות מעון, חינוך,  צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות אחזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים והוצאות אחרות, על שני ההורים לשאת בהן, בדרך כלל, בחלקים שווים. הסכומים שונים ממקרה למקרה משום שלילדים שונים בגילאים שונים יש צרכים שונים, ובשל העובדה שרמת החיים שהילד הורגל אליה בטרם פרוץ הסכסוך בין הוריו משתנה ממקרה למקרה.

 

מזונות ילדים בזמן שירות צבאי או שירות לאומי

בישראל, משרתים צעירים וצעירות בשרות צבאי שנתיים או שלוש. בתקופה זו, הם אינם יכולים לפרנס את עצמם, והמשכורת הצבאית אינה מספיקה לצורכיהם. במקרים רבים, תומכים הורים בצעיר המשרת בצבא לא פחות מאשר בצעיר אשר טרם מלאו לו 18 שנים.

ההלכה שנקבעה בפסיקה הינה, כי לגבי המשרתים בשרות חובה, יש לשלם 1/3 מסכום המזונות שנפסקו עד גיל 18. למשל, אם משולמים מזונות חודשיים בסך 1,200 ש"ח, בזמן השרות הצבאי סכומם יעמוד על 400 ש"ח בחודש. אין כל מניעה, להסכים על סכום גבוה יותר, ובמקרים רבים הדבר מוסדר בהסכם הגירושין. לאחרונה, מתקיימים הליכי חקיקה אשר יסדירו חובת תשלום מזונות מעבר לגיל 18 במהלך השירות הצבאי. מנגד, בהחלט יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או האם אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד, או בעל הכנסות מרכוש.

 

חיים משתכר 6,000 ש"ח בחודש, יש לו שלושה ילדים ובית המשפט פסק כי עליו לשלם מזונות בגובה 4,500 ש"ח בחודש.

גובה דמי המזונות שישולם עבור הילדים (למעט בגירושין של חשוכי ילדים) היא הסוגיה המרכזית במרבית תיקי הגירושין. סוגיה זו, תשפיע על המשך דרכם הנפרדת של בני הזוג, ועל מצבם הכלכלי של הילדים והאישה. ככל שסכום המזונות הנפסק יותר גבוה, סיכויי הבעל לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהסכום הנפסק נמוך, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם.

אם יש לך שני ילדים, שגילם הממוצע שנה, ועורכי דינך מצליחים להפחית או להגדיל את סכום המזונות ב- 500 ש"ח לכל ילד הרי שהמדובר בחסכון, או הכנסה שנתית נוספת של 12,000 ש"ח, ובחישוב על תקופה של 18 שנים (מורכב מ 17 שנה של 100% מזונות ו 3 שנים של 33% בזמן השירות הצבאי) המדובר בסכום כולל של 216,000 ש"ח!!! ישנם מקרים לא מעטים בהם סכומים אלו עשויים או עלולים לגדול פי כמה. הפרשים אלו, מצביעים על המשמעויות הכלכליות המכריעות שיש לניהול מקצועי ומתוחכם של סכסוך הגירושין, ועל כך שלפעמים נושא חלוקת הרכוש מתגמד לעומת משמעות גובה דמי המזונות.

 

הנתונים בהם מתחשב בית המשפט בבואו לקבוע את גובה מזונות הילדים :

1.      הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).

2.      צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים).

3.      רמת השתכרות האב בפועל.

4.      כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל).

5.      גיל הילד.

6.      רמת השתכרות האם.

7.      מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.

8.      כל נתון רלוונטי למקרה כגון מצבם הבריאותי של ההורים, תחזיות שונות ועוד.

 

כיוון שנתוני כל מקרה שונים, לא ניתן לקבוע מפתח לפיו יקבע באופן מתמטי סכום המזונות. ילד שהורגל לרמת חיים גבוהה, והוריו משתכרים היטב, יכול ויפסקו לו מזונות גבוהים ביותר, ומאידך ילד להורים "קשיי יום", סביר שיקבל מזונות נמוכים הקרובים למינימום של הביטוח הלאומי. מזונות ילדים צמודים, בדרך כלל, למדד המחירים לצרכן, ונתונים לשינוי כל אימת שמשתנות הנסיבות.

 

בעל מובטל חייב במזונות ילדים

גם אם בעלך מובטל, ואינו משתכר ולו אגורה שחוקה אחת, הוא חב במזונות ילדיו. על האב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. מדובר בחובה מוחלטת, ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. במזונות ילדים חב האב לפי צרכי ילדיו, ולא משנה מהי הכנסתו. אם אין לאב השתכרות בפועל, בוחנים את כושר השתכרותו.

 

האם אני חייב בתשלום מזונות במקרה בו נולד לי ילד מחוץ לנישואים?

זכות הילד למזונות אינה נובעת מקשר הנישואים של הוריו, אלא מהעובדה שהוא הבן של הוריו. במקרים של ספק לגבי זהות האב, ניתן לפנות בבקשה לעריכת בדיקת רקמות, על מנת שזו תכריע בשאלת האבהות.

 

בהסכם הגירושין שחתמנו עליו נקבע סכום המזונות. לאחר חצי שנה אישתי תבעה הגדלת מזונות.

פסק דין למזונות איננו פסק דין סופי. נושא מזונות הוא עניין דינמי, אשר משתנה בקרות אירועים שונים. שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי, על מנת שישקלו מחדש את גובה המזונות. למשל, הפסקת עבודה של האישה, מחלה קשה של הבעל, שינוי משמעותי בהוצאות הילד וכיו"ב. במקרים רבים, עוקפות נשים את הדרישה לקיום שינוי נסיבות מהותי, ומגישות תביעה בשם הילדים, אשר אינם מחויבים להסכם הגירושין.

 

עשיתי ויתורים בנוגע רכוש בתמורה לתשלום מזונות נמוך, עכשיו נתבעתי למזונות על ידי הילדים.

במקרים רבים, נוקטת האישה, בעצת עורך דין, בטקטיקה לפיה היא "מסכימה", כביכול, לסכום מזונות נמוך לשם השגת יתרונות אחרים במסגרת הסדר גירושין כגון קבלת רכוש, גט מהיר וכיו"ב. תקופה קצרה לאחר מכן, היא מגישה תביעה להגדלת מזונות בשם הילדים, או לחילופין, הילדים מגישים "תביעה עצמאית" כנגד האב, באמצעות האם, כשטענתם הצודקת היא, שאין ההסכמה בין ההורים מחייבת אותם. במקרים אלו מוצא עצמו הבעל קירח מכאן ומכאן. מעשית, כמעט ואין תוקף לסעיפי שיפוי בהסכמי גירושין בהן מתחייבת האישה, או ערבים מטעמה, לפצות את הבעל אם תוגש תביעה להגדלת מזונות. בבתי המשפט ואף בבתי הדין, מסתמנת כיום מגמה שלא לאשר סעיפי שיפוי, ולא לאשר כלל הסכמי גירושין הכוללים הוראות שיפוי, אלא במקרים חריגים בהם אין השיפוי פוגע בילדים.

 

בעלי לא ממלא אחר פסק הדין כנגדו לתשלום מזונות לילדים, מה באפשרותי לעשות?

את יכולה לפנות להוצאה לפועל במגמה להביא לאכיפתו של פסק הדין למזונות. במסגרת הליכים אלו, תוכלי לקבל עיקולים על רכושו ומשכורתו, לעכב יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו. דרך זו טובה במקרים בהם מדובר בבעל בעל אמצעים, המסרב לקיים את פסק הדין או את החלטת בית המשפט. אם אין לבעל רכוש או יכולת לשלם מזונות תוכלי לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, גובה המזונות יהיה בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי, הבוחן את השתכרותך, ומשלם סכומים מינימליים, שלא בהתאם לסכום שנפסק בפסק הדין. את יתרת המזונות שנפסקו לך, ואינם משולמים על ידי הביטוח הלאומי, תאלצי לגבות ממנו בעתיד באמצעות ההוצאה לפועל.

 

הגשתי תביעת גירושין כנגד אישתי בבית הדין הרבני, וביקשתי לכרוך את נושא מזונות הילדים. להפתעתי גיליתי כי , אישתי הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה

לבעל אין כל יכולת להכריח את האישה או את הילדים לדון בשאלת מזונות הילדים בבית הדין הרבני. גם אם הבעל הקדים את האישה בתביעתו לבית הדין הרבני, האישה או הילדים אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה. מזונות הילדים יכולים להיות נדונים בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת כל הצדדים. גם אם האישה הסכימה לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני אך הילדים לא היו צד לאותו דיון, הם יוכלו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט לענייני משפחה, ולא יהיו מחויבים להתדיין בבית הדין הרבני.