מונחי גירושין

         
 

א ב ג
ד ה ו
ז ח ט
י כ ל
מ נ ס
ע פ צ
ק ר ש
ת

 

מ.

 

מדד המחירים לצרכן - ראה: הצמדת מזונות.

 

מדור אישה - בעל חייב במסגרת חיוביו כלפי אשתו לא רק במזונותיה אליה גם במדורה. קרי, עליו לדאוג לה לקורת גג אשר תתאים לרמת קורת הגג ממנה נהנתה בתקופה שחיו יחדיו. החיוב במדורה הוא עד לגט ולא לאחריו. אין לפגוע ברמת קורת הגג הניתנת לאישה שכן הכלל הוא שאין להוציא את האישה מנווה טוב לנווה רע.

 

מדור חלופי – זכותה של האישה והילדים למדור לא במסגרת "ארבעת הקירות" הספציפיים בהם התגוררו בשעה שבני הזוג חיו יחדיו. במקרים של פירוק השיתוף ומכירת דירת המגורים של הצדדים, יש חובה על האב להשתתף בהוצאות המדור החלופי של ילדיו. עד לגירושין הוא חב גם במדור החלופי של אשתו. ראה: מדור ילדים

 

מדור ילדים - אב חייב במדור של ילדיו. החבות במדור היא בנוסף לחבות במזונות. החבות הזאת חלה על האב רק במקרים בהם לא תהיה בבעלות אם הקטינים קורת גג לאחר הגירושין והיא תאלץ לשכור דירה או לרכוש דירה באמצעות משכנתא. החיוב נקבע לפי גובה דמי שכירות בדירה דומה באיכות ובמיקום לדירת המגורים בה התגוררו בני הזוג טרם הפירוד בהתחשב במספר הילדים ובעובדה שהאב אינו מתגורר עוד בדירה. בגין ילד אחד ההשתתפות היא בגדר 30% מגובה דמי שכירות של דירה דומה, שני ילדים 40% ושלושה ילדים ומעלה עסקינן ב- 50% מגובה דמי השכירות של דירה דומה לדירה בה התגוררו בערוב הפירוד. במסגרת קביעת גובה דמי המדור נלקחת בחשבון על ידי בית המשפט העתודות הכלכליות הנותרות בידי הצדדים לאחר הגירושין. כבר נפסק כי אם ושני ילדים יכולים להתגורר בדירת שלושה חדרים ואין לחייב את האב בהשתתפות בדמי שכירות של דירת ארבעה חדרים. 

 

 

מדור ספציפי (יחודי) - סעד הנמצא בגדר סמכותו של בית הדין הרבני להורות כי האישה או האלמנה תמשיך ותתגורר בדירת הצדדים וזאת בכדי להבטיח את מדורה. בשנים האחרונות בית הדין הרבני נמנע מלעשות שימוש בסעד זה מהטעם שיש בו בכדי להקשות על פירודם וגירושם של בני זוג. האישה אינה מעוניינת בגט בשל קורת הגג ממנה היא נהנית בעוד הבעל אינו יכול לממש את חלקו בנכס.

 

מדור שקט ושליו - תביעה המוגשת על ידי האישה בשמה או בשם ילדיה לפיה היא מבקשת לקבוע במסגרת הזכות למדור להורות על כך שהבעל לא יתגורר בדירת בני הזוג מטעמים של אלימות פיסית, נפשית, איומים, התאכזרות וכיוב' המונעים מהאישה ומילדיה לקיים שגרת חיים שקטה ושלווה בבית.

 

 

מורדת -  אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה. עילה לשלילת מזונות אישה ולשלילת כתובתה. הכרזת אישה כמורדת עלולה לגרום לביטול זכותה למזונות ואובדן כתובתה. בכדי להכריז על אישה כמורדת על הבעל להגיש תביעה לבית הדין הרבני אשר דן בנושא ובוחן את הסיבות לסירובה של האישה לקיום יחסי אישות. אם יש בטענות המועלות על ידה הצדק סביר לסירובה, האישה לא תוכרז כמורדת                                                                    


 

מזונות אישה -  החובה על פי דין החלה על גבר יהודי לזון את אשתו היהודיה ולכלכל אותה. חובה זו לזון את האישה קיימת כל זמן שהאישה נשואה וכל עוד היא עמו עד למתן הגט, באם לא נשללה ממנה זכות זו מטעמים הנעוצים בהתנהגותה. לדוג: אישה הבוגדת בבעלה. השתכרות האישה, נלקחת בחשבון לקביעת המזונות המגיעים לה. ראה: מעשי ידיה.

 

מזונות הכרחיים - מזונות המשולמים בגין צרכים הכרחיים, דהיינו צרכים חיוניים קיומיים. הפסיקה מגדירה צרכים הכרחיים כקורת גג ואחזקתה, ביגוד והנעלה, חינוך ומזון. בצרכים אלה על האב לשאת בהם לבדו, ללא קשר למצבו ויכולותיו הכלכליות וללא כל קשר למצבה הכלכלי של האם. מזונות הכרחיים לא כולל מדור עומדים כיום על סכום של כ- 1,150 ₪ לילד. יכולה להתקיים תנודתיות קטנה בין שופטים שונים. הצרכים הם כה בסיסיים שבעניין המזונות ההכרחיים מזונות אלה זהים לילד עני או עשיר.

 

מזונות זמניים - מזונות הנקבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עד לבירור תביעת המזונות לגופה, קרי עד למתן פסק הדין לאחר שמיעת ההוכחות בתיק. לעיתים עלול להיווצר מצב שממועד הגשת התביעה למזונות על ידי האישה ועד למתן פסק הדין למזונות תחלוף תקופה של שנה או יותר. כמובן שבאותה התקופה יש לדאוג לצרכי הילדים או האישה. לשם כך, קיים מנגנון המזונות הזמניים. לאחר שהוגש כתב התביעה וכתב ההגנה, ולבקשת האישה יכול בית המשפט לפסוק מזונות זמניים לתקופה שממועד הגשת התביעה ועד למועד בו ינתן פסק הדין בתביעת המזונות. את הבקשה למזונות זמניים מומלץ להגיש כבקשה נפרדת לאחר שהוגש כתב ההגנה ואולם ניתן אף לבקשם בעל-פה בשעת הדיון הראשון.

 

 

מזונות ילדים -  חובה של אדם לזון ולכלכל את ילדיו. חובה זו מתחלקת למזונות הכרחיים, ולמזונות מדין צדקה. שיעור המזונות נקבע בבית המשפט לענייני משפחה בהעדר הסכמה בין הצדדים לשיפוטו של בית הדין הרבני.

 

מזונות מדין צדקה - מזונות המשולמים בגין כל צורך שאינו נכלל בצרכים הכרחיים כגון: חוגים, שיעורי עזר, מעון יום, בילויים, דמי כיס, קייטנות, נופשים וכיו"ב. אלו צרכים שאינם מהווים צורך קיומי בסיסי שאין בלתו ואולם הילד הורגל אליהם בטרם גירושי בני הזוג. בצרכים אלו נושאים האב והאם בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם – באופן פרופורציונאלי ליחסי השתכרותם הפנויה לאחר שמילאו את צרכיהם האישיים.

 

מזונות מעוכבת -  אלו הם מזונות עונשים שאישה יכולה לתבוע ללא קשר להכנסתה, וזאת כאשר בעלה מסרב ליתן לה גט על אף שחויב לעשות כן על ידי בית הדין הרבני. מזונות אלו משמשים מעין קנס על בעל שחויב בגירושין עד אשר יתרצה ויאמר "רוצה אני".

 

ממזר –ילד שנולד לאישה נשואה שהרתה מגבר שאינו בעלה.

 

מסוגלות הורית – בדיקה הנערכת על ידי פסיכולוגים שהתמחו בנושא, על מנת לגבש המלצה, מי מבין ההורים הוא ההורה המתאים ביותר לקבל משמורת. כיום, יש גם בישראל אפשרות להתכונן למבחני מסוגלות הורית על ידי פיתוח מהיר של מסוגלות הורית אמיתית.

 

מעשי ידיה- אישה עובדת הנהנית מהכנסות הכנסות אלו מוגדרות כ"מעשי ידיה". לאישה נתונה הברירה לוותר על מעשי ידיה לטובת הבעל ובתמורה לכך יתן לה הבעל מזונותיה. קרי, אין היא יכולה לקבל גם מעשי ידיה וגם לתבוע מזונותיה. במקרים בהם הכנסתה של האישה גבוהה מצרכיה למזונות, האישה יכולה לוותר על מזונותיה ולשמור על הכנסתה. ואולם,  במקרה בו האישה מצליחה לבסס הוצאות עבורה העולות על שיעור השתכרותה היא זכאית לדרוש מבעלה השלמה של מזונותיה מעבר להכנסתה עד לרמת החיים אליה הורגלה. ראה: "עולה עמו ואינה יורדת עמו".  

 

 

מרוץ סמכויות - סמכות השיפוט בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני הינה סמכות מקבילה בעניינים מסוימים. בסוגיות של מזונות מרוץ הסמכויות רלוונטי רק בנוגע למזונות אישה. בעל אשר הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני לפני שהאישה פנתה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה ותביעתו כנה, קרי הוא חפץ בגירושין ועמד בתנאים נוספים, מצב זה יוביל לכך שבית הדין הרבני הוא יהיה המוסמך לדון במזונות האישה. בנושא של מזונות ילדים לא מתקיים מרוץ סמכויות וגם אם הבעל הגיש תביעתו לבית הדין הרבני לפני האישה, האישה תמיד תוכל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה במטרה שיקבע את שיעור מזונות הקטינים.