מונחי גירושין

         
 

א ב ג
ד ה ו
ז ח ט
י כ ל
מ נ ס
ע פ צ
ק ר ש
ת

 

ס.

 

סמכות ייחודית – מקנה לערכאה אחת ספציפית, באופן בלעדי את הסמכות לדון בעניין מסוים. לדוגמה, ענייני גירושין(מתן גט) נתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

 

סמכות מקבילה – סמכות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני לדון באותם עניינים. לדוגמא בתביעת מזונות יש לערכאות סמכות מקבילה אולם הסמכות לדון בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני תלויה בהסכמת שני הצדדים בעוד שבבית משפט לענייני משפחה אין צורך בהסכמה שכזו.

 

סמכות נמשכת -  העיקרון לפיו בית משפט או בית דין אשר דן בנושא מסוים והכריע בו ניתנת בידיו הסמכות לדון גם בעתיד בכל עניין חדש שיתעורר. בתחום המזונות עקרון הסמכות הנמשכת נוגע בעיקרו לתביעות להגדלת מזונות, הפחתתם ותביעות עצמאיות של ילדים לקביעת מזונותיהם. בכל הנוגע למזונות ילדים הכלל הוא כי במידה ובית הדין הרבני חקר את הצרכים של הקטינים, שמע את הצדדים ונתן פסק דין על יסוד חקירה והוכחות, בית הדין הרבני יהיה מוסמך גם בעתיד לדון בתביעות שונות בתחום המזונות. בעוד שבמקרים בהם המזונות נקבעו מכוח הסכמה בין הצדדים ללא קיום דיון לגופם של דברים על ידי בית הדין הרבני, לא יתקיים עקרון הסמכות הנמשכת והילדים יהיו רשאים לפנות בתביעתם החדשה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

סעד זמני - הליך ביניים בתובענה שנועד לשמר את המצב הקיים ערב פרוץ הסכסוך בין בני הזוג. למשל בקשה לצו עיקול זמני על מנת להבטיח את תשלום המזונות: בקשה לעכב יציאתו של אדם בכדי למנוע סיכולו של פסק דין: בקשה למתן צו מניעה המונע מבעל דין לעשות כל שינויים במבנה הרכוש של הצדדים וכיוב'.